כלי נשיפה - נאי

הנאי הערבי (ני) :

אחד הכלים החשובים בהרכב "אל-תח'ת אל-שרקי" ובדרך כלל נמצא נגן ני אחד בהרכב אם זה הרכב גדול או קטן, משתמשים בסט של נאי אשר כולל 7 כלים, כשמנגנים בכיוון סול, וכשמנגנים בכיוון פה# נצטרך לעוד חמשה במקום הכפתורים השחורים של הפסנתר, כלומר לכל טוניקה בונים את הנאי המתאים לה: (נאי דו - ראסט, נאי רה - דוכה, וכו...) ולא לכל מקאם.

כשמנגנים בכלי בלי שימוש באצבעות נקבל חמשה צלילים שונים בחמשת הנשיפות, ואם מדובר לדוגמה בנאי דו, הצליל הראשון יהיה דו, צליל שני דו באוקטבה שנייה, צליל שלישי קווינטה (סול), רביעי דו אוקטבה שלישית, והצליל האחרון בטרצה כלומר מי. שאר הצלילים מפיקים ע"י פתיחה וסגירה לחורים שבצינור.

לנאי הערבי יש 7 חורים, כשכולם סגורים (דו), 1. (רה) 2.(מי בימול) 3.(מי חצי בימול) 4. פה 5. פה# 6.סול 7.לה עד סי חצי בימול.

וכשעולים לצליל סול בנשיפה השלישית מקבלים אותו סדר ואותה צורה אך מתחילים מצליל סול.

זה בערך הסיכום של מה שכתוב בספר אל-פראבי "כתאב אל-מוסיקא אל-כביר" "كتاب الموسيقي الكبير". הייתי ממליץ לכל מוזיקאי לקרוא את הספר הזה . ישנו עותק לספר באוניברסיטת חיפה.

היום קיים גם נאי כרומטי, וישנם עוד סוגים אשר דומים לנאי כמו כוולה, שובאבה ועוד.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

נאי (ערבית: ناي) הוא כלי נשיפה המהווה חלק מהתזמורת המזרחית הקלאסית (التخت الموسيقي الشرقي). הנאי המסורתי הוא צינור חלול עשוי קנה, אך כיום מצויים נאיאת העשויים PVC או מתכת.

הנגינה על הנאי מתבצעת על ידי נשיפה על קצה הצינור, תוך כדי הטייתו הצידה ולמטה. לנאי הערבי והטורקי 7 חורים (לנאי האיראני 6 חורים), אותם אוטם לסירוגין הנגן באמצעות אצבעותיו כדי להפיק את הצלילים השונים. אחד מהחורים נמצא בצידו האחורי של הנאי והוא נאטם על ידי האגודל.

נגינה על נאי מתבצעת על פי מקאמאת. בשיטה הערבית קיימים 7 סוגי נאי, כל אחד מתאים למקאם אחר: ראסט, דוכה, בוסליק, ג'הרכא, נאוה, חוסייני ועג'ם.

אחד מנגני הנאי המוכרים בישראל הוא אלבר אליאס, שגם מייצר את הכלי בעצמו. אליאס היה אחד מנגני תזמורת קול ישראל בערבית.

זה מה שנמצא בויקיפדיה : http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%99