מונחים בסיסיים

מונחים בסיסיים

• גובה צליל: התדר הבסיסי של גל הקול שמפיק כלי נגינה (שאר התדרים הינם כפולות שלמות של התדר הבסיסי)

• חמשה (staff): חמשה היא מערכת של חמישה קווים אופקיים מקבילים, הרחוקים מרחק שווה זה מזה, שעליהם רושמים את התווים. ניתן לרשום תווים על הקווים או ביניהם. גובה הקו על גבי החמשה מצביע על גובהו יחסית לשאר הצלילים בחמשה.
  • אם רוצים לסמן תו בגובה הנמוך יותר מהקו התחתון של החמשה, או גבוה יותר מהקו העליון של החמשה, ניתן להרחיב את החמשה לאותו תו ספציפי, ולהוסיף לו קווים צרים, הנקראים קווי עזר.

• טון: הביטוי לגובה או תדירות הצליל

• מפתח: סימן הגובה של הצלילים, תמיד רשום ראשון על החמשה, לפני כל הסימנים כמו המשקל, וסימני ההֵיתֶק (במולים או דיאזים), ורשום לאורך כל השורות.
  

  

  מפתח סול
  

  

  מפתח פה
  

  

  מפתח דו
  

  

  מפתח טבעי
  • מפתח סול: המפתח הגבוה ביותר שקיים. מפתח סול הוא המפתח הפופולרי ביותר שקיים, משתמשים בו לכלים גבוהים, ומשום שמספר הכלים הגבוהים גדול יחסית, כך גם יותר כלים משתמשים במפתח סול. מקומו של התו סול בעיגול שבאמצע.
  • מפתח פה: במפתח זה משתמשים בצלילים הנמוכים יותר. מקומו של התו פה בין הנקודות שהוא מסמן.
  • מפתח דו אלט: מפתח דו אלט נחשב למפתח האמצעי במוזיקה, שהוא בין מפתח פה הנמוך, לבין מפתח סול הגבוה, והוא גם מקביל לקול האלט. במפתח דו משתמשים בויולה, למשל.
  • מפתח דו טנור: מפתח דו טנור מקביל לקול הטנור, ועל כך גם שמו. מפתח זה נחוץ לכלים הנמוכים, ומאפשר נוחות קריאה, משתמשים בו בצ'לו, למשל לצלילים האמצעיים.
  • מפתח טבעי (ניטארלי): משמש לכלי נגינה חסרי מנעד, כדוגמת כלי הקשה. כל שורה יכולה לייצג כלי מסוים בתוך סט, כמו מערכת תופים. שני סגנונות של אותו מפתח נמצאים בתמונה מימין.

• סולם מוזיקלי: רצף תווים בעל סדר ספציפי, כאשר בין כל תו ישנו מרווח מוזיקלי
  • מודוס - סולם עתיק, בעבר עשו במודוסים שימוש נרחב אך עם הזמן הוא פחת.
  • סולם דיאטוני - סולם המשתמש רק בחלק מהתוים האפשריים במוזיקה המערבית.
  • סולם טונים שלמים - סולם המורכב ממרווחים של טון בין כל צליל.
  • סולם כרומטי - סולם מוזיקלי שהמרווח בין כל צליל לצליל בו הוא של חצי טון.
  • סולם מוקטן - סולם שמורכב משמונה צלילים ואינו מושך לטוניקה מסוימת.
  • סולם מז'ורי - אחד מהסולמות הדיאטוניים אשר מקורם במוזיקה מערבית.
  • סולם מינורי - אחד משני סוגי הסולמות העיקריים במוזיקה מערבית קלאסית.
  • סולם פנטטוני - סולם או מודוס מוזיקלי המורכב מחמישה (=פנטה ביוונית) צלילים באוקטבה. זהו הסולם הבסיסי המשמש בבלוז וברוק.

• תו מוזיקלי: גורם המסמן את גובה הצליל המוסכם המשויך לו. המוזיקה המערבית משתמשת בשבעה סימוני תווים (דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי) וביכולת להגביהם או להנמיכם בחצאי טונים (על ידי הסימן # לדיאז-הגבהה וסימן b לבמול להנמכה)

• תיבה: מעין יחידת מידה בסיסית במוזיקה. על פי יחידה זו מתחלקות בקביעות יצירות מוזיקליות. התיבה משמשת בעיקר לנוחיות המבצע והמלחין לשם התמצאות בחלקי היצירה. אך גם להדגשת התו הראשון בכל תיבה. בכל תיבה סך קבוע של משכי זמן, הנקבע על ידי המלחין. לרוב, מצוין משכה של תיבה בתחילת היצירה, לאחר סימני ההיתק שבמפתח. על כל שינוי במשכה הקבוע של תיבה מודיע המלחין מראש.

[עריכה]הרמוניה ומלודיה

• מלודיה - קו מנגינה, להבדיל מהרמוניה שהיא הליווי.
• הרמוניה: חיבור בין שניים או יותר צלילים בו זמנית או ברצף מסוים שנועד בדרך כלל להתווסף למנגינה כליווי.
  • הומופוניה: שני קולות או יותר שנעים בקו מלודי אחד
  • מונופוניה: הימצאותו של קול בודד, או קול מלודי אחד עם ליווי הרמוני
  • פוליפוניה: הימצאותם של שני קולות או יותר בו-זמנית, כשלכל קול יכולה להיות עצמאות ריתמית ומלודית.
  • סולו: נגינה של קול בודד, עם או בלי ליווי.
  • סולי: נגינה של סקציה.
  • דואט: נגינה של שני קולות בו זמנית.
  • טריו: נגינה של שלושה קולות בו זמנית.
  • טוטי: כאשר כל הכלים מנגנים יחדיו.
  • הירמון - פעולה במוזיקה, ובה לוקחים מנגינה, ומוסיפים לה הרמוניה.
• אוניסון: כשקבוצת כלים מנגת את אותם התווים, בדיוק באותו הקצב ובדיוק באותו זמן.
• תזמור: הדרך שבה הצלילים שביצירה מוזיקלית מחולקים בין כלי הנגינה השונים.