"לינא שמאמיאן - שיר עממי בעיבוד חדש "הל-אסמריל-לון
Monday, October 31, 2011
Saturday, October 29, 2011
כינור
[עריכה]טכניקת הנגינה על כינור
על כינור מנגנים באמצעות קשת העשוייה מעץ ברזיל. על הקשת מתוחות מספר רב של שערות זנב סוס. לכינור ארבעה מיתרים המכוונים בקווינטות זכות; סול,רה, לה, מי (מהנמוך לגבוה). זה הוא הכיוון הקלאסי והנפוץ יותר. ישנו עוד סוג של כיוון מיתרי הכינור הנקרא כיוון "ערבי" (הוא נקרא כך משום שבדרך-כלל משתמשים בו במוזיקה מזרחית) והוא:סול, רה, סול, רה (מהנמוך לגבוה). טכניקות רבות לנגינה בכינור באמצעות הקשת: לגטו- חיבור מס' צלילים בקשת אחת. ספיקטו- הקפצת הקשת. סטקטו- צליל חד וקצר. סוטייה- ספיקטו על המיתר . ריקושט- הקפצת הקשת בקצה . ז'טה- ריקושט על מיתר אחד. דטשה - צלילים מופרדים, אך שאינם קצרים וחדים כמו הסטקטו. סטקטו מעופף- בין סטקאטו לספיקטו. טרמולו- נגינה רצופה של תווים קצרים בזה אחר זה העשויה לתת תחושה של מתח או מרדף. מרטלה - סטקטו בחלק העליון של הקשת. על כינור לא בהכרח מנגנים עם קשת- ישנה טכניקה נוספת לנגינה על כינור הנקראת פיציקטו. נגינת פיציקטו מתבצעת על ידי פריטה בעזרת האצבעות על מיתרי הכינור,דבר היוצר צליל "קטן", והרבה מלחינים משתמשים בטכניקה הזאת.
[עריכה]היסטוריה
הכינור הוא כלי הנגינה הראשון המוזכר בתנ"ך: "וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב." (בראשית ד, כא). יובל המוזכר בפסוק הנ"ל, הוא יובל בנו של למך בן מתושאל, שפירוש הפסוק אומר עליו כי "המציא את אמנות הנגינה". העובדה כי המציא את אמנות הנגינה, כאמור, באמצעות הכינור, היא בלתי מדויקת. ראשית, הכינור התנ"כי אינו נחשב ככלי קשת, אלא ככלי פריטה, ככל הנראה כיוון שהקשת לא הייתה קיימת בזמנו. בנוסף, לכינור המקראי תיבת תהודה ושתי זרועות, מחוברות על ידי עול, שממנו נמתחים המיתרים (שהותקנו באמצעות מעי כבשים) אל תיבת התהודה, תיאור אשר לא תואם את הכינור המודרני. בנוסף, במשך ההיסטוריה נמצאו ציורים של אדם אשר מנגן בכינור. לדוגמה, בקבר בני חסן במצרים, נמצא ציור של כנר ועל מטבעות בר כוכבאמוטבע כינור תלת-מיתרי. כינורות קדומים אנו מוצאים בארצות יבשת אסיה.
הכינור המודרני, בו משתמשים היום פותח במאה ה-16.
[עריכה]חלקי הכינור
חלקי הכינור העיקריים:
- "נשמה" (Soundpost); תפקידה להוביל תנודות צליל מקדמת הכינור אל גבו.
- "מקל הבס": מפזר צליל לכיוון בטן הכינור; שולחת צליל לאחורי הכינור ומחזקת את גוף הכינור.
ממוקמת מתחת לקדמת הכינור.
- צלעות הכינור: שעשויות בדרך-כלל מעץ אשוח או מייפל.
- הגשר; גבוה ומעוקם. מעביר את הצליל לתיבת התהודה.
- השחיף: עליו מתוחים המיתרים. על הצוואר מניחים את האצבעות המשנות את גובה הצליל.
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
- יהודה בלו, כינורו של סטרדיווריוס, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה", 13 בדצמבר 2005
מילון מונחים
מילון מונחים מקיף זה מכיל את כל (או, לפחות, רובם המכריע) המונחים הקשורים בהוראות ביצוע, עוצמה, מקצב וכדומה.
[עריכה]A
- a, à - (צרפתית) "ל-", "ב-", "בשביל-", "בסגנון של-"
- aber "אבר" – (גרמנית) "אבל"
- a cappella "א'קאפלה" – במקרה של מוזיקה קולית, ללא ליווי של כלי נגינה
- accentato - "אצ'נטאטו" - בהדגשה
- accompagnato – "אקומפניאטו" - מלווה
- adagietto – "אדאג'טו" - באיטיות, בין אדאג'ו לאנדנטה
- adagio - "אדאג'ו" - איטי
- adagissimo – "אדאג'יסימו" - איטי מאוד
- affettuoso - "אפטואוזו" - בעדינות, בחיבה
- affrettando – "אפרטאנדו" - בחיפזון, במהירות גדלה והולכת
- agile - "אג'ילה" - בזריזות
- agitato – "אג'יטאטו" - מוסער, משולהב
- al, alla – "אל ה-", "בעניין ה-" (al לפני פעלים מגוף זכר, alla לפני נקבה)
- alla breve – "אלה ברווה" - שני חצאי טון בתיבה המהירים יותר מארבעה רבעי טון
- alla marcia – "אלה מרצ'ה" - בסגנון מרש, שיר לכת
- allargando – "אלארגאנדו" - מתרחב, נהיה איטי יותר
- allegretto – "אלגרטו" - מהיר אך לא ביותר
- allegro – "אלגרו" - בסערה, במהירות
- als – "אלס" - (גרמנית) "מ-"
- altissimo"אלטיסימו" - – גבוה מאוד
- amabile – "אמאבילה" - חביב, נעים
- amoroso - "אמורוזו" - מבטא אהבה
- andante – "אנדנטה" - בקצב הליכה
- andantino – "אנדנטינו" - מעט מהיר יותר מ- אנדנטה
- antiphon – "אנטיפון" - מוזיקה ליטורגית לשתי מקהלות או לסולן מול מקהלה
- apaisé – (צרפתית) "אפאזה" - רגוע
- a piacere – "א' פייאצ'רה" - בנועם; מצביע על כך שהנגן לא חייב לציית להוראות באדיקות
- appassionato - "אפאסיונאטו" - בתשוקה
- appoggiatura – "אפוג'אטורה" - סמיך; תו קישוט הנשען על התו שאחריו ותופס מעט מהמשקל הקצבי שלו
- a prima vista – "פרימה ויסטה" - "קריאה ראשונה", קריאה מהדף, נגינה בקריאה מהירה
- arietta – "ארייטה" - אריה קצרה
- arioso - "אריוזו" - שירתי
- arpeggio - "ארפג'ו" - (מילולית: כמו נבל). אקורד שצליליו אינם מנוגנים בו-זמנית אלא בזה אחר זה (מהנמוך לגבוה). אפרג'ים הם גם תבניות ליווי.
- arco – "ארקו" - מנוגן בקשת, ההיפך מפיציקטו; נוגע לכלי קשת
- assai – אסאיי" - "מאוד"
- assez – אָסֶז" (צרפתית) מספיק, די והותר; לעתים בעל משמעות זהה ל-assai
- a tempo "א'טמפו" – "בקצב"; מצביע על כך שהנגן צריך לחזור אל הקצב המקורי של היצירה (לדוגמה, לאחר אצ'לרנדו או ריטרדנדו); נמצא גם בשילוב עם מונחים כגון a tempo giusto (א' טמפו ג'וסטו - בזמן המדויק) או a tempo di menuetto (א' טמפו די מנואטו - בקצב המינואט)
- attacca – "אטאקה" - (מילולית: התקפה) הוראה בסוף פרק למעבר מיידי אל הפרק הבא ללא הפסקה או עצירה
- auftakt - "אאופטאקט" - (גרמנית) קָדְמה, יחידה מטרית על הפעמה הקלה, הלא-מודגשת, בסוף תיבה, הנמשכת אל הפעמה הכבדה של התיבה הבאה.
- Ausdruck – "אאוסדרוק" - (גרמנית) הבעה
- ausdrucksvoll – "אאוסדרוקספול" - (גרמנית) בהבעה
- avec – "אוֳק" - (צרפתית) "עם"
[עריכה]B
- barbaro - ברברי
- basso continuo – באסו קונטינואו - בס המנוגן ברציפות לאורך יצירה כדי ליצור מבנה מוזיקלי; שימש בעיקר בתקופת הבארוק
- beat – 1. - "ביט" - פעמה, הקצב המבוטא, 2. תו יחיד המבטא את הקצב
- bellicoso – "בליקוזו" - "לוחמני", אגרסיבי
- ben – "בן" - "כראוי" (כמו ב-ben marcato, מסומן כראוי)
- bewegt – "בֵוֶגט" - (גרמנית) מונע, מומהר
- bis – "ביס" - שוב, קריאה להדרן
- bisbigliando – "ביזביליאנדו" - "לוחש"; אפקט משולש מיוחד בנבל בו חוזרים במהירות על אותו תו בשקט
- bocca chiusa – "בוקה קיוזה" - בפה סגור
- brillante – "בריליאנטה" - בהברקה, עם ניצוץ
- brio – "בריו" - בהתלהבות; בדרך כלל con brio (ראו למטה)
- brioso "בריוזו" - con brio - בעוצמה, בלהט
- broken chord – אקורד שבור, ראו arpeggio
- bruscamente - "ברוסקאמנטה" - בגסות
[עריכה]C
- calando "קאלאנדו" - מנמיך; מואט ומוחלש בו בזמן, שילוב בין דימינואנדו לריטרדנדו
- cambiare "קאמביארה" - - לשנות; כל שינוי שהוא, כגון בכלי נגינה
- cantabile "קנטאבילה" - שירתי
- capo – "קאפו" - (מילולית: ראש) התחלה
- capriccioso - "קפריצ'וזו" – קפריזי, גחמני
- cédez – "סֵדֵז" - (צרפתית) - להמעיט
- cesura "סֳזוּרָה" - או caesura - (מקור לטיני) - הפסקה לנשימה
- chiuso – "קיוזו" - "סגור", קורא לנגן קרן יער לסגור את פתחה
- coda – "קודה" - (מילולית: זנב) קטע הסוגר את החלק
- codetta – קודה קצרה (ר' אחרון)
- col, colla "קוֹל" – ""עם ה- (col לפני פועל בגוף זכר, colla (לפני נקבה; (ראו הבא לדוגמה)
- col legno – "קול לניו" "עם העץ"; נגינה על מיתרי כלי קשת, כגון כינור, בצד ההפוך, העשוי מעץ, של הקשת; ראו גם battuta col legno
- coloratura "קולורטורה" – "צביעה"; משמעו שינוי והארה של מנגן, בעיקר סופרן המסוגל להעניק מורכבות לקולו
- colossale - "קולוסאלה" - בעוצמתיות
- col pugno – "קול פּוּניוֹ" - "עם האגרוף"; לחבוט בפסנתר באגרוף
- come prima – "קומֶה פּרימה" - "כמו ה(פעם)ראשונה", בקצב הראשון של הקטע (ראו הבא להרחבה)
- come sopra – "קומה סופּרָה" - (מילולית: כלעיל), חזרה לקצב שלפני הנוכחי בקטע, הקודם
- comodo – "קומודו" - נוח, בקצב מתון
- con - "קון" - "ב-"
- con allegrezza – "קון אלגראצה" - בעליזות, בחְיוּת
- con amor – "קון אמור" - באהבה, בעדינות
- con affetta - "קון אפֵטָה" - ברגש
- con brio – "קון בריו" - בהתלהבות, בלהט
- con effetto - "קון אפטו" - באפקטיביות
- con fuoco – "קון פואוקו" - משולהב
- con moto - "קון מוטו" - בתנועה
- con slancio – "קון סלנצ'ו" - בהתלהבות
- con sordino – "קון סורדינו" - עם עמעם
- coperti – (מילולית: מכוסה) מורה לנגן התוף לכסות את הכלי כדי לעמעם את צלילו
[עריכה]D
- da capo - "דה קאפו" - מההתחלה
- D.C. al coda או dal capo al coda – "דה קאפו אל קודה" - מההתחלה (ראו לעיל) אל הקודה; מהנקודה בה כתוב מונח זה הנגן חוזר אל תחילת היצירה, ובסימן הקודה הוא פונה אל חלק נפרד שמסיים את היצירה
- D.C. al fine – "דה קאפו אל פינֳה" - מההתחלה אל סימן הסוף; הנגן חוזר מהנקודה בה מסומן המונח אל ההתחלה עד הנקודה בה מסומן fine (סוף), ושם מסיים לנגן
- deciso - "דצ'יזו" - בהחלטיות
- decrescendo – "דקרשנדו" - ראו diminuendo
- delicatamente - "דליקָטָמֱנטה" - בעדינות
- diminuendo, dim. "דימינואנדו" - או decrescendo – מתמעט; העוצמה מונמכת בהדרגתיות; ההיפך מcrescendo
- devoto - "דבוֹטוֹ" - בדבקות
- dissonante – צורם, דיסוננטי
- divisi או div. - "דיביזי" - (מילולית: "מחולק") הוראה למספר נגנים, בעיקר בכלי קשת, המנגנים בדיוק אותם תווים, לפצל את הקטע המסומן ביניהם. המונח המסיים divisi הוא unisono (ראו למטה)
- dolce -"דולצֶ'ה" - במתיקות
- dolcissimo - "דולצ'יסימו" – במתיקות רבה
- dolente – "דולֶנטֶה" - בתוגה
- doloroso – "דולורוזו" - ביגון, בכאב
- D.S. al coda או dal segno al coda "דאל סֶניוֹ אָל קודה" - "מהסימן אל הקודה": פירושו של דבר לחזור אל מקום ביצירה המסומן ב"סימן" (S אותו חוצה קו עם שתי נקודות משני הצדדים) ולהמשיך עד למעבר ישירות אל הקודה, קטע סיום נפרד (ר' coda)
- D.S. al fine או dal segno al fine "דאל סניו אל פינה" - "מהסימן אל הסוף": פירושו של דבר לחזור אל מקום ביצירה המסומן ב"סימן" (ראו מונח קודם) עד הסיום במקום המסומן ב-fine
- dur - "דוּר" - (גרמנית) מז'ור. משמש בסולמות, לדוגמה, A-dur פירושו לה מז'ור
[עריכה]E
- Empfindung – "אמפְּפינדוּנג" - (גרמנית) מרגיש
- encore – "אנקור" - (צרפתית) "פעם נוספת"; פירושו לחזור על הקטע מתחילתו ועד סופו, קריאה ל"הדרן" (ראה "ביס")
- enfatico – "אנפטיקו" - מודגש, מוטעם
- eroico – בהרואיקה, בנשגבות
- espirando - "אספירנדו" – משתנק, דועך
- espressivo - "אספרסיבו" - בהבעה, ברגש רב
- estinto – "אסטינטו" - (מילולית: כבוי) חסר חיים, חרישי ככל האפשר
[עריכה]F
- facile - "פאצ'ילה" - בקלות
- feroce – "פֶרוצֵ'ה" - אכזרי, פראי
- fieramente - "פייראמֳנטה" - בגאווה
- fine – "פינֵה" - "הסוף"; מופיע תכופות במונחים כגון al fine (עד הסוף)
- flebile - "פְלבּילֵה" - באבל
- focoso - "פוקוזו" - בתשוקה
- fortepiano - 1 - "פורטה-פיאנו" - חזק, ומיד לאחריו חלש; 2. פיאנופורטה מוקדם.
- forzando או fz "פורצאנדו" - ראו sforzando
- fresco - "פרסקו" - ברעננות
- fuoco – "פואוקו" - "אש"; con fuoco פירושו "עם אש"
- furioso - "פוריוזו" - בפראות
[עריכה]G
- gaudioso - "גאודיאוזו" - בשמחה, בהנאה
- gentile - "ג'נטילה" - בעדינות
- geschwind – "גשווינד" - (גרמנית) במהירות
- getragen – "גטראגן" - (גרמנית) בהשהייה
- giocoso - "ג'וקוזו" - בעליזות
- giusto – "ג'וסטו" - בנוקשות, בדיוק
- glissando - "גליסנדו" גלישה מתמשכת מגובה אחד לשני (גליסנדו "אמיתי"), או סקלה אקראית מתו אחד למשנהו (גליסנדו "אפקטיבי"); להרחבה ר' גליסנדו
- grandioso - "גרנדיוזו" - ברחבות, בהדר
- grazioso - "גרציוזו" - חינני
- gustoso – "גוסטוזו" - ברוב הבעה, בהתלהבות או בהנא
[עריכה]H
- Hauptstimme - "האופטשטימה" -(גרמנית) "חלק ראשי", פירושו הדגשת הקו הקונטרפונקטי; ההיפך מ-Nebenstimme
[עריכה]I
- immer "אימֶר" – (גרמנית) תמיד
- imperioso - "אימפּריוזו" - בשליטה
- impetuoso - "אימפטואוזו" - בפזיזות
- improvisando - "אימפרוביזאנדו" - אלתורי
- in altissimo – "אין אלטיסימו" - נגינה באוקטבה גבוהה יותר
- incalzando – "אינקלצאנדו" - הגברת עוצמת הצליל ומהירותו בעת ובעונה אחת, שילוב של crescendo ו-fortissimo; ההיפך מ-calando
- in modo di – "אין מודו די" - בסגנון של-
- infurianto - "אינפוּריאנטו" - בזעם
- intimo - "אינטימו" - אינטימי
- irato - "איראטו" - בכעס
[עריכה]K
- kräftig "קראפטיג" - (גרמנית) בחוזק
[עריכה]L
- lacrimoso - "לקרימוזו" - (משמעות ישירה: בדמע) בעצבות
- lamentando - "למנטאנדו" מתלונן
- lamentoso - "למנטוזו" באבל
- langsam – "לָנְגֳזַם" - (גרמנית) באיטיות
- larghetto – "לארגטו" באיטיות מסוימת; לא ארוך וממושך כמו largo
- largo – "לארגו" - איטי ורחב
- lebhaft – "לבַהאפט" - (גרמנית) נמרץ, חי
- leggiero – "לג'רו" - בקלילות, בעדינות
- lent – "לנט" - (צרפתית) באיטיות
- lento - "לנטו" - באיטיות
- libero – "ליבַּרו" חופשי, בחופשיות
- loco – "לוקו" -נגינה בגובה הכתוב, בדרך כלל נכתב לשם ביטול העלאה או הורדה באוקטבה
- lugubre – "לוּגוּבְּרה" - מדוכא, מדוכדך
- luminoso – "לומינוזו" - זוהר, מואר
- lusingando – "לוּזינגָנדוֹ" - מפתה, משדל
[עריכה]M
- ma – "מא" - "אבל"
- ma non troppo – "מא נון טרוֹפּוֹ" - "אך לא יותר מדי"
- maestoso – "מאֵסְטוֹזוֹ" - "במלכותיות, בהוד
- magico - "מאג'יקו" - בקסם
- magnifico - "מגניפיקו" - מרהיב
- malinconico – "מלינְקוֹניקוֹ" - מלנכולי, בעצבות עמוקה
- mano destra (M.D, m.d) – "מאנו דֶסְטְרָה" - [מנוגן ב]יד ימנית
- mano sinistra (M.S, m.s) "מאנו סיניסטרה" – [מנוגן ב]יד שמאלית
- marcatissimo - "מַרְקטיסימו" – בטעם ובהדגשה רבה
- marcato – "מרקאטו" לנגן כל תו בהדגשה ובטעם
- marcia – "מרצ'ה" מרש, שיר לכת; alla marcia פירושו "במקצב המרש"
- martellato - "מרטלאטו" - מגובש
- marzial - "מרציאל" - צבאי
- mässig – "מסיג" - (גרמנית) במתינות
- MD - ראו mano destra
- melancolico - מלנכולי
- measure "מיז'ר" – תיבה היא יחידת הזמן ביצירה מוזיקלית המכילה את המשקל הקבוע מראש; לדוגמה, בתיבה של 4/4
- meno – פחות; ראו לדוגמה meno mosso
- mesto – "מסטו" -אבֵל, עצוב
- meter – "מטר" תבנית הקצב של יצירה מוזיקלית עם פעמות חזקות וחלשות
- mezza voce – "מֵצָה ווֹצֳ'ה" - (משמעות ישירה: חצי קול) עם עוצמה מתונה או משנית
- mezzo – "מצו" - "חצי"; משמש בהרכבים כמו mezza forte שמשמעו "חצי העוצמה"
- mezzo-soprano - זמרת בעלת מנעד של בדרך כלל מלה קטן עד פה אחד-עשר. לְמצו-סופרנות יש בדרך כלל טון ווקאלי אפל יותר מסופרנות, ומנעדן הווקאלי הוא בדרך כלל בין זה של סופרן לזה של אלטו
- mobile – "מובילה" גמיש, ניתן לשינוי
- moderato – "מודראטו" - מתון (כהוראת קצב); תכופות בא עם צירופים כגון allegro moderato
- modesto - "מודסטו" - צנוע
- moll – "מול" - (גרמנית) מינור; משמש בצירופים כגון A-moll שפירושו "לה מינור"
- molto – "מולטו" - "מאוד", "ביותר"; בא בצירופים כגון molto ritardando שפירושו "האטה גדולה"
- morendo – "מורנדו" - דעיכת עוצמת הצליל
- mosso – "מוסו" - תנועה; משמש אחרי"più" או "meno" (ראו ברשימה) ל"מהר יותר" ו"לאט יותר" בהתאמה
- MS - ראו mano sinistra
- moto – "מוטו" - תנועה; תכופות נצפה בצירוף con moto שפירושו "עם תנועה" או "במהירות"
- munter – "מונטר" - (גרמנית) באופן חי, משולהב
[עריכה]N
- narrante "נאראנטה" – באורח סיפורי
- naturale, nat. "נַטוּראלה" – חזרה לאופן הנגינה המקורי; ההוראה החשובה הזו, אשר דומה באופנה ל-a tempo (חזרה למקצב המקורי של היצירה), דרושה להפסקת אפקטים מיוחדים כגון col legno, sul tasto, sul ponticello או נגינה הרמונית
- Nebenstimme – "נֱבֱּנשטימה" (גרמנית) "חלק תחתון"; חלק משני קונטרפונקטי, המתרחש תמיד בו זמנית עם, ובסיוע, ה-Hauptstimme
- nicht zu schnell – "נישט צו שנל" - (גרמנית) לא מהר מדי
- nobile – "נובילה" באופן אצילי
- notes inégales – "נוטה אינְאֵגָלֶה" - (צרפתית) (מילולית: תווים לא שווים) הוראה האופיינית לתקופת הבארוק, המורה על נגינה בשינויי קצב מסוימים של תווים בזה אחר זה
[עריכה]O
- omaggio – "אומג'ו" - כבוד, הוקרה
- ossia – "אוסִיָה" - מציין דרך אלטרנטיבית לביצוע מעבר, אשר נכתב תכופות בהערת שוליים, תווים מוקטנים נוספים או חמשה נוספת
- ostinato – "אוסטינאטו", "עקשני" - תבנית מוזיקלית קצרה אשר חוזרת על עצמה לכל אורך יצירה מוזיקלית מסוימת או חלק ממנה
[עריכה]P
- passionato – "פאסיונאטו" בתשוקה
- pesante – "פיזאנטה" - כבד ומהרהר
- peu à peu – "פא א' פא" (צרפתית) מעט מעט
- pianissimo (pp.) - "פיאניסימו" – מורה לנגן חרש-חרש, עוד יותר מ-piano. ההוראה הזו יכולה להתרחב; ככל שיותר p כתובים, מתבקשת נגינה חרישית יותר, מכאן pianississimo (ppp.) יהיה חרישי יותר מ-pp.
- הערה: כל הוראות הדינמיקה המבוצעות ביצירה מוזיקלית יחסיות תמיד לשאר ההוראות. לדוגמה, pp. צריך להיות חרישית מאוד, אך פחות מ-ppp.. כך ff צריך להיות מנוגן חזק מאוד, אך פחות מ-fff אם מסומן. לא נפוץ לסמן יותר משלושה p או f
- piacevole – "פּיאצ'ווֹלֶה" - נעים וחביב
- piangevole – "פּיאַנגֶ'ווֹלֶה" - אבֵל, בסגנון קינה
- più – "פּיוּ" - "עוד"; לדוגמה ר' mosso
- - "pochettino (poch.) – "פּוקֶטינו" - קטן מאוד
- poco – "פּוקו " - "מעט יותר"; דוגמה נמצאת במונח poco più allegro (מעט יותר מהר)
- poco a poco – מעט מעט, בהדרגה
- poi – "פּוֹי" - "אז"; מורה על הוראה משנית ברצף; דוגמה: diminuendo poi subito fortissimo ("נחלש בהדרגה ואז לפתע חזק מאוד")
- portamento' . 1. - "פּוֹרטָמֱנְטו" - בדרך כלל, גלישה הדרגתית מתו אח למשנהו (בעיקר בשירה; בכלי נגינה מכונה תכופות יותר גליסנדו); 2. במוזיקת פסנתר, חיתוך בין לגטו וסטקטו, ר' portato
- posato – "פּוזאטו" - מיושב
- precipitato – "פְּרצ'יפּיטאטו" - מזורז, מואץ
- prestissimo – "פּרסטיסימו" - "מהר ביותר", במהירות ככל האפשר
- presto – "פרסטו" - במהירות רבה
- prima volta – "פרימה וולטה" - "הפעם הראשונה"; לדוגמה, prima volta senza accompanimento ("הפעם הראשונה ללא ליווי")
- primo או prima – ראשון
[עריכה]Q
- quasi – כאילו, כמעט
[עריכה]R
- rallentando (rall.) – "ראלֶנטנדו" - להאט בהדרגה
- rapido – "ראפּידו" - מהר, נמרץ
- rasch – "ראָש" - (גרמנית) מהר
- reduction - רדוקציה - צמצום כל תפקידי הכלים בפרטיטורה תזמורתית לביצוע בפסנתר לצורך חזרות עם סולנים על ידי קורפטיטור
- religioso – "רליגיוזו" - באופן דתי
- repente - "רפֶנטה" - לפתע
- restez – "רֶסְטז" (צרפתית) להישאר על התו או על המיתר
- rinforzando (rf) – "רינפורצאנדו" - מנוגן בכוח פתאומי; כמו קרשנדו פתאומי, רק בתו אחד
Ripieno * - "ריפיינו" - נגינה יחד בכל הכלים (ראה Tuti
- risoluto – "ריזולוטו" - בהחלטיות; מנוגן בהדגשה
- ritenuto (riten. או rit.) - "ריטנוטו" - מרוסן, איטי; (איטיותו מודגשת יותר משל ritardando), ומתייחס לתו אחד לעתים, בניגוד לריטרדנדו
- roulade – (צרפתית) משפט ווקאלי (קוֹלי) סלסול, תרוצת צלילים מהירה
[עריכה]S
- sanft – "זאנפט" - (גרמנית) בעדינות
- scherzando – "סקרצנדו" - דרך משחק, בבדיחות דעת
- scherzo – סקרצו (מילולית: "בדיחה"; ברבים: scherzi); צורה מוזיקלית, במקור ובדרך כלל מאופיין במקצב משולש מהיר, ולעתים תכופות החליף את המינואט בתקופה הקלאסית המאוחרת והתקופה הרומנטית, בסימפוניות, סונאטה, רביעיות כלי מיתר וכדומה; במאה ה-19 סקרזי מסוימים היו קטעים עצמאיים לפסנתר וכדומה
- schnell – "שְנֵל" - (גרמנית) מהר
- schneller – "שנלר" - (גרמנית) מהיר יותר
- scordatura – "סקורדאטורה" - כוונון אלטרנטיבי המשמש למיתרי כלי הקשת
- secco – "סקו" - יבש
- sehr – "זֶהר" - (גרמנית) מאוד
- sempre – "סֶמְפְּרה" - תמיד
- senza – "סנוצה" - "מלבד", "בלעדֵי"
- senza sordino – "סנצה סורדינו" - בלי עמעם
- serioso – "סריוזו" - ברצינות
- sforzando (sfz) – "ספורצאנדו" - מתייחס לתו אחד; ביטוי חזק מאוד ופתאומי, נגינת תו אחד המסומן בהלמה חזקה ככל האפשר
- silencio – "סילנציו" - שקט
- simile – "סימילה" - "זהה"; מיישם את ההנחייה של הקטע הקודם במעבר הנוכחי
- smorzando (smorz.) – "סמורצאנדו" - (משמעות ישירה: דועך) לחנוק את התווים
- soave – "סואבה" - חלקות
- solo – (ברבים: soli) - "סולו" - "לבד"; מנוגן על ידי כלי יחיד. ההוראה soli דורשת יותר מנגן אחד; בביג בנד בג'אז הוא מתייחס לקטע שלם המנוגן בהרמוניה
- sostenuto – "סוסטנוטו" - מושהה
- sotto voce – "סוטו ווצ'ה" - (מילולית: "קול תחתון") טונים רכים; משמש ככיוון להוראה לזמר/ת או לנגן/ת כלי הנגינה להמשיך באופן נגינה משני או מהוסה
- spiccato – "ספּיקאטו" - (מילולית: "מֻבחן") "מובדל"; דרך בניגון כלי קשת (כדוגמת הכינור) על ידי קפצוץ הקשת על המיתרים; מעניק אפקט סטקטו מאפיין, הפרדת כל תו משכניו
- spiritoso – "ספיריטואוזו" - ברוחניות
- stanza – "סטאנצה" - בית בשיר
- strepitoso – "סטרֶפּיטוזו" רעשני
- stretto – "סטרטו" - (מילולית: "צמוד", "צר") מהיר יותר; בנוסף, מעבר בפוגה בו מרקם הקונטרפונקט הוא דחוס וצפוף יותר, בעל כניסות פתאומיות ופעמיות של הנושא בקולות שונים; בהרחבה, הוא דומה בקירוב למעברים חקייניים ביצירות אחרות
- stringendo – "סטרינג'נדו" - (משמעות ישירה: "נהיה stretto") בעל האצה קדימה או החשה שח הקצב
- subito – "סוּבּיטו" - "לפתע", פתאומי
- sul ponticello – "סוּל פּונטיצ'לו" - בנגינת מיתרים, הוראה לנגן בקשת, או לפעמים לנגן בפיציקטו קרוב מאוד לגשר, ובכך מפיקים צליל זכוכיתי מאפיין, המדגיש את ההרמוניות הגבוהות בהרחבת הפונדמנטל (התו הבסיסי ביותר בהרמוניה); ההיפך מ-sul tasto
- sul tasto – "סול טאסטו" - בנגינה בכלי קשת, הוראה לנגן בקשת או לעתים בפיציקטו מעל צוואר הכלי; ההיפך מ-sul ponticello
[עריכה]T
- teneramente – "טנראמנטה" - בעדינות
- tremendo – "טרמנדו" - ברטט, בפחד
- tre corde (tc; - "טרה קורדה" - (מילולית: "שלושה מיתרים") הוראה לשחרר את הפדל הרך (בפסנתר). ר' una corda
- troppo – "טרופּו" - "יותר מדי"; תכופות נראה כ-non troppo, שפירושו "במתינות", או בשילוב עם מונחים אחרים, "לא יותר מדי", כדוגמה ב-allegro [ma] non troppo (מהר אך לא יותר מדי)
- triplet - "טריפלט" - (טריולה/שלישונית) פיצול של התו לשלושה תווים אחרים. כלומר, רבע יהפוך ל-3 שמיניות טריולה, חצי יהפוך לשלושה רבעי טריולה וכן הלאה. לטריולה יש נטייה להשמע כיציאה מהקצב אך הדבר אינו כך.
- tutti – "טוטי" - (מילולית: "כל") "הכל ביחד", משמש בדרך כלל ביצירה קולית או תזמורתית כשהתזמורת או כל הקולות נכנסים באותו הזמן; נצפה גם במוזיקת הבארוק כששני כלים שותפים לנגינת אותה מוזיקה אחרי שכלי אחד נפרד לנגינה עצמאית; שניהם חוזרים לנגן יחד בנקודה המסומנת ב-tutti. ר' ripieno
[עריכה]U
- un, uno, או una " "אוּן" או "אונה" – "אחד"; ר' דוגמאות במונחים הבאים
- una corda – "אונה קורדה" (מילולית: "מיתר אחד") הוראה בפסנתר למוזיקאי ללחוץ על הפדל הרך, לשנות, ולהנמיך את עוצמת הצליל. בפסנתרים מסוימים, השלכותיו הישירות הן בהלמה במיתר אחד יותר מבשניים או בשלושה. (בנוגע לרוב התווים במוזיקה המודרנית, תוצאותיו הן למעשה הלמה בשני מיתרים יותר מבשלושה). הקונטרפונטל שלו, tre corde ("שלושה מיתרים"; ע"ע), הוא ההיפך: צריך לשחרר את הפדל הרך
- un poco – "און פּוקו" "קצת"
- unisono או unis – "אוניסונו" - (צרפתית) "יחדיו"; מספר נגנים בקבוצה מנגנים בדיוק אותם התווים בתפקיד הכתוב להם, בניגוד לפיצול התווים הסימולטניים בין הנגנים. תכופות מסומן כדי לחזור מ-devisi (ע"ע)
[עריכה]V
- vibrato – "ויבראטו" - הרטטה קלה החוזרת על עצמה במהירות, פחות או יותר בגובה (pitch) התו, מיועד להעשיר את גון הצליל ואת מבעו. תכופות טועים בינו לבין tremolo (ע"ע), המתייחס או לוריאציות דומות ב"עוצמת" התו, או בחזרה נמרצת של תו אחד
- vittorioso – "ויטוריוזו" - בניצחון
- vivace – "ויוואצ'ה" - מלא חיים, בקצב מהיר
- vivacissimo – "ויוואצ'יסימו" - תוסס, משולהב ומלא חיים
- volante – "וולאנטה" - מעופף
- volti subito (V.S) – "ווֹלטי סוּבּיטו" - "להפוך הדף במהירות"; נמצא תכופות בפרטיטורה לתזמורת
[עריכה]W
- wolno – "וולנו" - (פולנית) "רפוי" או "באיטיות". משמש לעתים רחוקות, אך ידוע בשימושו בקטע "הפיל" (l'Elephant) מתוך קרנבל החיות מאת קמיל סן-סנס
[עריכה]Z
- zögernd "צֶגְרֶנְד" –(גרמנית) מלא ספקוּת
- Zeitmaß – "צאייטמאס" - (גרמנית) מקצב.
Subscribe to:
Posts (Atom)